בק טו בייסיק: סופ"ש במצפה רמון

שבוע שעבר העמסתי את אבי על האוטו ונסענו לחגוג את יום הולדתו במצפה רמון. מי זה אבי? שם קוד לבן הזוג שלי בשנה האחרונה, והגרסה הישראלית (והטיפה פחות זוהרת) ל-Hubby של בלוגריות דוגמניות. לא מזיק גם ששמו האמיתי הוא יואב, או יואבי ומפה הדרך לאבי היא קצרה. אז לאבי היתה יומולדת והחלטתי להפתיע אותו בנסיעה למדבר. בזמן שהקונוטציה שלי לחופשת חלומות במצפה רמון מתנקזת למלון "בראשית", אבי הוא בחור צנוע יותר, מבחינתו בייסיק זה הגיג ולכן הזמנתי לנו לילה בחאן "צל מדבר".

חאן "צל מדבר"

מה אני אגיד לכם חברות (וחברים?)- מסתבר שבייסיק זה דווקא סבבה, יש לו את הקסם שלו. את הלילה בילינו במה שנקרא "אוהלוג", שילוב בין אוהל ובניה קלה מחומרים ממוחזרים ואדמה. אני לא חזקה באקולוגיה (קצת אפילו מזכיר לי שם של מחלה), אבל אבי חובב את הזא'נר כבוגר תואר בגאוגרפיה ועל כן התלהב מהרעיון. האוהלוגים ב"צל מדבר" ממוקמים על המצוק של מכתש רמון, AKA נוף מדברי עוצר נשימה.

שילוב של אוהל ובניה קלה מחומרים ממוחזרים ואדמה. האוהלוגים

עם הגיענו שלפנו חיש מהר גבינות שהצטיידנו בהן בעצירה ב"חוות קורנמל" וחלצנו בקבוק שרדונה קר ושווה שזיו (הבעלים של צל מדבר) מכין ביקב של החאן. תוסיפו לזה דממת אלחוט, אווירה של חופש ושנ"צ של אחרי שכרות וקיבלתם אחה"צ רומנטי מושלם. בהקיצנו (בקושי רב), שמנו פעמינו אל הר גמל לראות שקיעה ומשם המשכנו אל אזור התעשייה, בו הפכו שלל האנגרים נטושים לאוסף של בתי קפה, מסעדות ושאר בתי עסק, מצפה סטייל.

העגלה נוסעת אין עצור. שקיעה בהר גמל

כשאומרים שהזמן עוצר מלכת, במצפה רמון זה ליטרלי המצב. יש מסעדה אחת בלבד שפתוחה בשישי בערב, הידועה בשם InnSense, אבל היא לגמרי עושה את העבודה. חוץ מארוחת ערב כיפית, יש במתחם המסעדה גם חדרי אירוח ובית תה, שהוא לחלוטין ה-cup of tea של חובבי המשקה המהביל. מדובר בחדר מעוצב ברוח "אליס בארץ הפלאות" שמוגשות בו חליטות ותערובות מהארץ ומהעולם. אחרי צ'אי טעים במיוחד ולפני שתפחנו למימדי הענק של אליס, עזבנו את הממתקון הזה והלכנו להתרועע עם הלוקאלס.

התמזל מזלנו ובאותו סופ"ש התקיים פסטיבל "אינטימדבר" שכלל כמה וכמה הופעות שוות שמרוכזות פחות או יותר באותו אזור. אחרי ארוחת ערב הורדנו את האוכל בהתנועעות לצלילי חמת החלילים של ההרכב האינסטרומנטלי "מאלוקס" ואח"כ המשכנו להופעה של "טונה". אם מחליטים על סופ"ש במצפה, שווה לתכנן אותו בזמן פסטיבל, זה לגמרי מוסיף לוייב הקולי שהמקום הזה מצליח לייצר בנונשלנטיות מרשימה.
את הערב העמוס חתמנו בצפייה הכוכבים מחוץ לאוהלוג שלנו ובציפייה דרוכה לכוכב נופל. הדבר היחיד שנפל שם בסופו של דבר, זה אנחנו- למשכב. חייבת לומר שאקולוגיה ואוויר מדברי עושים רק טוב לשינה שבסיומה קמנו אל בוקר שבת חמים ונעים . ארוחת בוקר (שהתארכה לשעתיים, בכל זאת מצפה time ) ב"אור-חאן", סיבוב פרידה מ"צל מדבר" והיינו בדרכנו לטיול יום בנחל נקרות.

מהרהר במשמעות החיים. נער היומודלת

במצפה התנהג כמצפאי והמתן לארוחת הבוקר שעתיים.

תקראו לי נסיכה עירונית חובבת כתיבת בלוגים מול מחשב, אבל גם אני יודעת להעריך טבע טוב כשאני רואה אחד. אז נכון שחצי מהמסלול (שארך 4 שעות, כולל עצירות נשנוש שוקולד נמס), השתרכתי מאחורי בוגר החוג לגאוגרפיה שצעד במרץ, אבל זה רק נתן לי יותר זמן להתרשם מהנוף, לספוג אוויר מדבר (מהול בפודרה) ולהתכונן לרגע השיא של הטיול: קניון נחל נקרות (או אם תרצו נקיק נחל נקרות). למרבה האכזבה Zara לא היה כאן, אבל זה לגמרי אחד מהמראות היפים שיצא לי להיתקל בהם ונקודת סיום ראויה לסופ"ש יומולדת שווה במיוחד.

בדרך חזרה לתל אביב, כיאה לזוג שבילה עכשיו 48 שעות אינטנסיביות ביחד, חתמנו את החופש בריב סמלי. אבל איך אומרים? לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית. מישהו אמר "בראשית"? סה"כ רמז קטן ליואב על החופשה הבאה במצפה רמון.