כל עקבה לטובה: איפה תישנו ומה תאכלו בעיר הנופש הירדנית

בחייה של כל משפחה מגיע השלב הזה בשנה, בו היא מתכנסת ומתכננת חופשה משפחתית. שימו לב שהתזמון תמיד מגיע מספיק זמן אחרי שכלל הנוכחים הספיקו לשכוח כמה עלו על העצבים האחד של השנייה בחופשה הקודמת. כמיטב המסורת המלווה את המשפחה שלי, גם השנה התכנסנו סביב תקופת החגים והפעם החלטנו על יעד מפתיע מהרגיל (וקרוב מספיק לארץ, למי שירצה לנוס על נפשו), המוכר גם כיהלום הירדני- עקבה. לאור נטייתי לדמיונות רומנטיים, באופן אוטומטי עלו בראשי תמונות מתוך הסרט "אלאדין". שם, מעבר להרי אדום, מחכים לי סולטנים אכזריים, נסיכות אקזוטיות, קופים מדברים, שטיחים מעופפים ומנורות קסמים.

בפועל המצב היה מעט שונה, אבל על אף שג'יני ומנורת הקסמים לא נקרו בדרכי, אפשר בהחלט לומר שמשאלות החופשה שלי התגשמו. מה הופך את העיר הזו ללוקיישן כה אטרקטיבי אתם שואלים? אם עד היום הקונספט של חופשה קרובה וזולה באווירה אוריינטלית, הסתכם בסיני, החוויה הירדנית חשפה אותי לעולם חדש ומרגש, או כמו ששרים בניב ה"אלאדיני" A whole new world. עקבה הפכה בן לילה לחלופה מוצלחת במיוחד מכמה סיבות: היא קרובה אך מספקת תחושה כלשהי של חו"ל. היא זולה אך עתירת מלונות מפנקים. וחשוב מכל- יש בה אוכל מצוין! כל הסיבות הנכונות לארוז את הפקלאות ולהדרים לעבר הגבול הירדני. ביוש איזרעל, אהלן וסהלן יא עקבה.

איפה ישנים בעקבה

המלון הנבחר לחופשה היה Kempinski, מלון 5 כוכבים השוכן על חוף הים האדום וממוקם במרכז עקבה, מרחק של 10 דקות נסיעה מהגבול. אם חשקה נפשכם במלון אותנטי מקושט ערבסקות, כריות רצפה צבעוניות וכלי נחושת, ברוח סיפורי אלף לילה ולילה, לא תמצאו אותם לצערי בפוסט הנ"ל. על אף המיקום האקזוטי, קמפינסקי משתייך לרשת מלונות בינלאומית וכחלק מכך מתאפיין בעיצוב מערבי ונקי, על גבול המינימליזם.

אל תתנו למילה מינימליסטי להבהיל אתכם, הפינוק כאן הוא מקסימלי. חוף ים פרטי ומשגע המשקיף אל הים האדום והרי אילת, 3 בריכות המשקיפות אל אותו חוף משגע, בר יצוק אל תוך אחת מאותן בריכות (אם חלילה יתעורר החשק לדרינקים ונשנושים בעודכם במים), 3 מסעדות (אם מתעורר החשק מחוץ למים) ופסילטיז נוספים שהופכים את השהות כאן לנעימה במיוחד. אנא מבסוטה.

בגזרת החדרים, תוכלו לבחור מתוך 200 במספר. אנחנו שהינו בחדר הבסיסי ביותר, שעלה 500 שקלים ללילה בחג (חצי מחיר, אם לא יותר, מהשכנה הישראלית אילת). בהתאם לקו הכללי של המלון, גם החדרים מעוצבים בסגנון נקי חף מקישוטים מצועצעים, או סטיילינג מתאמץ. באותה נשימה, החדר מאובזר בכל הנדרש לחופשה מפנקת ואת פניכם תקבל צלחת פירות, כמו גם המיטה הגדולה והנוחה ביותר שיצא לי לחרופ בחיקה. (כלומר- תבואו עייפים!).

ברגעי הערות המועטים שיישארו בידיכם, תרצו ודאי לחוות את הנוף המקומי ובתחום הזה צוות קמפינסקי עושה עבודה יוצאת מן הכלל. זה האחד המלונות היחידים שנתקלתי בהם, בו כל החדרים זורמים אל הים, כלומר צופים אליו, מה שבהחלט מוסיף למדד הפינוק בחופשה. הים האדום מעולם לא נראה כחול יותר.

פרטים נוספים על Kempinski Hotel Aqaba Red Sea

 

מה אוכלים בעקבה

אולי כדאי להתחיל דווקא ממה לא אוכלים. על אף המראות המפתים של ארוחת הערב בסגנון בופה המוגשת למרגלות החוף הפרטי של המלון, מציעה לשמור ממנה מרחק, אלא אם כן אתם חובבי אוכל חתונות נוסח אולמי בונבון. את המסעדות האחרות במלון לא ניסיתי ולכן לא אוכל להעיד על מטעמיהן, אבל באופן כללי ממליצה לסעוד את ארוחות הערב במסעדות המקומיות שמחוץ למלון. טעים בהן, זול להפליא וכך גם תוכלו להוריד את ה-2 קילו כבש שדפקתם בהליכה חזרה אל החדר. ארוחת הבוקר של הרזורט לעומת זאת, חביבה ומגוונת. המאפים המתוקים על שלל סוגיהם פחות מוצלחים מהמראה המשובב שלהם, אבל שאר האוכל בהחלט עושה את העבודה.

 

מסעדות מומלצות: אל שאמי ושף שרקאוי

2 מסעדות מומלצות וקרובות למלון (7 דקות הליכה), הן Al Shami ו- Chef Sharqawi. אל שאמי היא מסעדה פופולארית בקרב חוג הגרגרנים הישראלי, היא מומלצת כמעט בכל אתר או בלוג שעוסק בנושא, ובצדק. בגזרת המנות הראשונות ניתנה יד חופשית למלצר אדיב שעשה את כל הבחירות הנכונות. חומוס, טאבולה, חצילים והרבה סלט פאתוש (שמסתמן ככוכב הראשי המוגש בכל מסעדה כאן בכמויות נכבדות), הותירו אותנו מרוצים ומוכנים למנה העיקרית.

אני בחרתי בצלעות טלה, שהתגלו כעסיסיות וטעימות. הן מוגשות על פיתה שסופחת את השומן והנוזלים של הטלה, מה שהפך את החוויה לנעימה במיוחד ועל אף שמדובר במנה קטנה, היא בהחלט מספקת אחרי זלילה משולחת רסן של שלל סלטים ומנות ראשונות. מנה נוספת שנרשמה על ידי הפמיליה כהצלחה, היא הכופתה (קציצת בשר), שהגיעה בשתי וריאציות: עם טחינה, או ברוטב עגבניות.

במסעדת שף שרקאווי בדומה לאל שאמי, הואבסנו במנות ראשונות טובות, שהפעם זכו לסטיילינג משודרג. על אף שהגעתי למסעדה עם כאבי בטן, לא יכולתי לעזוב את עקבה מבלי לטעום מהמאכל הלאומי של ירדן- המנסף. אלה מכם שלא מתחברים לטעם הדומיננטי של הכבש מוזמנים לעצור כאן, כי המנסף (המבושל ביוגורט עזים/כבשים) טובל כולו בטעם העז. היסטוריונים מעריכים שמקור השם של המנה מגיע מהמילה "destructive'", הערכה לא מפתיעה בהתחשב בכך שמדובר באחת המנות המושחתות. בשף שרקאווי מכינים את המנסף כהלכה ומגישים אותו עם צלחת ג'מייד (יוגורט מסורתי) מצוין, שמומלץ לשפוך מעל המנה, לקבלת החוויה השלמה והמושחתת.

 

לקינוח תוכלו ליהנות מכנאפה וקפה משובחים במאפיה הסמוכה Abu Gharbia Sweets, או להרחיק לכת (7 דקות הליכה נוספות שעשויות להיות נחוצות לכם בשלב זה), ל- Pistachio Sweets. מזהירה מראש שהביקור כאן לא פשוט עבור חובבי המתוקים שבינינו, אני באופן אישי הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים ונדרשו שני גברים חסונים לעצור אותי מלזלול את כל תכולת החנות. את המבחר העצום שמוצע כאן, תוכלו לנשנש בדרככם חזרה למלון או לחלופין לעלות אל הקומה העליונה המתפקדת כבית קפה. בין כנאפה לבקלוואה, אל תשכחו להרטיב קצת את הפה (ולא בריר)- אופציה מוצלחת היא דוכן שייקים הממוקם מטרים ספורים משמאל לחנות (אם עומדים מולה).

 

שופינג בעקבה

מכיוון שהחופשה תוכננה על טהרת הקונספט של בטן- גב, הפעילות האקטיבית היחידה שנרשמה במהלכה, היתה טיול ברחבי העיר וביקור בשוק Staple Market, הממוקם סמוך ל-Princess Salma Park. לא מדובר בבשורה גדולה, אך זו בהחלט אופציה נעימה להעברת אחר הצהריים, אם נמאס לכם לרבוץ בבריכה. בשוק שווה לרכוש קפה טוב, טחינה והכי חשוב- חמוצים בשלל צבעים.

מי שמעוניין לקחת את חוויית הרכישה הקולינארית צעד קדימה, יכול להרחיק אל Al Rahma Mall שם ממוקם סניף של Carrefour– רשת סופר מרקטים אירופאית גדולה. לצד מוצרים מקומיים, תוכלו להתפנק על הפתעות מערביות כמו מנטוס בטעם שוקולד וקיטקאט בטעמים מפתיעים, וכל אלה במחירים נעימים לכיס.

 
אם בכל זאת חשקה נפשכם בהרחבת אופקים וחילוץ איברים, שווה לנצל את השהות בעקבה לטובת טיול יפיפה בואדי רם ובפטרה. להמלצות וטיפים חשובים על הטיול, ממליצה לבקר בפוסט של "מסוף כרמלית".